החלטה בתיק רע"א 49897-01-12

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 25.12.11.

ההחלטה נשוא הבר"ע ניתנה במסגרת תובענה שהגיש המבקש כנגד המשיב להשבת סכומים בסך 188,873 ש"ח שנגבו ממנו לטענתו ביתר ולפיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין נזקים ועוגמת נפש.

ביום 9.11.11 הורה בימ"ש קמא - על פי הסכמה דיונית - על מחיקה מכתב התביעה של רכיב עוגמת הנפש ושל סכום נוסף של 30,000 ש"ח הנוגע להשבת סכום ערבות שחולטה, והתיק נקבע לחקירת השמאי מטעם המבקש ולסיכומים בע"פ ליום 25.12.11.

לאחר החלפת הייצוג על ידי המבקש, פנה המבקש ביום 25.12.11 באמצעות ב"כ הנוכחי וביקש לחזור בו מן ההסכמה הדיונית דלעיל.

בהחלטה מיום 25.12.11 נשוא הבר"ע קבע ביהמ"ש בין היתר כי " אינני מאשר את חזרת התובע (המבקש) מהסכמתו, במיוחד לא לאחר שעל יסוד הודעה זו נקבעה מתכונת הדיון בתיק זה ונקבע דיון להיום. הדיון יתקיים במתכונת שנקבעה. חקירת השמאי תישמע לאלתר ולאחר מכן יישמעו סיכומי הצדדים ...

אינני רואה מקום לכפות על התובע לקיים את הדיון בתביעתו, בטרם מתן אפשרות להעמיד את החלטת בית המשפט במבחן ערכאת הערעור, ועל כן יידחה הדיון.

יחד עם זאת, עמדת התובע שנמסרה במפתיע בפתח הדיון, מצדיקה פסיקת הוצאות על ביטול זמנו של הצד שכנגד ועל ביטול זמנו של בית המשפט. כמו כן, יש לפסוק את הוצאותיו של השמאי מטעם התובע ... התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח. התובע ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 2,500 ש"ח".

לציין כי בהחלטה מיום 25.1.12 הורה בימ"ש קמא לאור בקשת המבקש כי הדיון בתובענה יעוכב עד להכרעה בבר"ע.

לפי החלטתי מיום 30.1.12 הגיש המשיב ביום 22.2.12 תשובה לבר"ע. 

לאחר עיון בבר"ע על נספחיה, בהחלטה ובתשובת המשיב לבר"ע, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

במקרה הנדון עולה על פניו שלא הוגשו תצהירים וראיות וטרם התקיימה ישיבת הוכחות, גם לא חלף על פניו פרק זמן ארוך מיום אישור ההסכמה הדיונית ועד להגשת הבקשה לביטולה.

לא ראיתי איזה נזק או עיוות דין ייגרם למשיב כתוצאה מביטול ההסכמה הדיונית, מעבר לצורך בהבאת ראיות וניהול ההליך גם בנוגע לרכיבי התביעה שנמחקו שלא ניתן לפצות עליו בהוצאות הולמות .

גם אם מדובר כפי הנראה במחדל דיוני של המבקש, יש להעדיף בנסיבות את בירור המחלוקת במלואה על פני הסדר דיוני  שימנע זאת.

 בין כה וכה משעוכב הדיון על ידי בימ"ש קמא עד להכרעה בבר"ע ניטל עוקצה של ההחלטה מכל וכל.

לא מצאתי - כטענת המשיב בתשובתו לבר"ע -כי ההחלטה שלא להתיר למבקש לחזור בו מההסכמה הדיונית הינה ממין ההחלטות לגביהן לא תינתן רשות ערעור לפי צו בתי המשפט. מדובר בהחלטה בעלת השלכה מהותית ולא בעניין טכני גרידא.

הערעור מתקבל כדלהלן:

ההחלטה נושא הבר"ע מבוטלת, ויותר למבקש לחזור בו מההסכמה הדיונית דלעיל ולסכום התביעה המקורי.

תנאי לביטול ההחלטה נשוא הבר"ע הינו שהמבקש ישלם הוצאות בסכום ובמועד שייקבעו על ידי ערכאה דיונית, אשר תיקח בחשבון בשיקוליה גם  את העובדה כי אינני פוסקת בהליך שלפני הוצאות לטובת המבקש למרות שזכה בערעורו.

לא יופקד במלואו ובמועדו סכום הוצאות שייקבע כאמור על ידי הערכאה הדיונית, תישאר ההחלטה נשוא הבר"ע על כנה.